אשם תורם במסגרת תכנון ובניה

ב- ת"א (שלום ת"א) 27094-09-09 {דליה פלג נ' עו"ד אמנון אברהמי, תק-של 2011(4), 38717, 38726 (2011)}} קבע בית-המשפט:

"5.6 ב- ע"א 4079/05 הוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון נ' מעונה חברה לבנין בע"מ, פורסם בנבו (2010) (להלן: "פרשת מעונה") עמדה על מדוכת הדיון סוגיית האשם העצמי שדבק במערערת שם בשל הגשתו לועדת התכנון בקשה להיתר בניה בלתי-חוקי ביודעין (פסקה 28 לפסק-הדין) ונפסק:

'שאלת האשם התורם בוחנת אם הניזוק תרם בהתנהגותו לנזק שנגרם לו מידי המזיק. שאלה זו מניחה כי מעשי המזיק והניזוק כאחד נחשבים גורמים שהביאו לנזק וכן כי התנהגות השניים יש אשם בעיני הדין… ההתנהגות הנדרשת לצורך האשם התורם היא התרשלות הנבחנת על-פי מבחן אובייקטיבי חיצוני המעוגן בהתנהגות האדם הסביר… האשם העצמי בוחן את מידת הזהירות בה אדם צריך לנהוג כלפי עצמו וכלפי רכושו.'
(שם פסקה 52 לפסק-הדין)

ב- ת"א (שלום חי') 16837-05 {יוספה מנדל נ' פאעור פאדל, תק-של 2011(3), 1058, 1069 (2011)} קבע בית-המשפט:

"אשם תורם
53. הגעתי למסקנה כי יש לייחס לתובעת אשם תורם.

התובעת או אחיה (שהיה שלוחהּ) לא היו בקיאים ברזי הבניה (גם אם אחיה היה מעורב קודם לכן בבניית ביתו). דווקא מטעם זה נהיר היה להם, או צריך היה להיות להם נהיר, מה חשיבות נוכחות הנתבע בשלב בניית יסודות המבנה. חרף זאת, הסתפקו במתן הודעה לנתבע ואף כי לא התייצב החלו בביצוע העבודה בלעדיו, לא דרשו את נוכחותו אף כי העבודה נמשכה ימים אחדים והשלימו אותה ללא פיקוחו.

54. בנסיבות אלו, אף כי עיקר האשם רובץ על כתפי הנתבע יש מקום לייחס לתובעת אשם תורם מסויים, אותו אני מעריכה בשיעור 20%.

55. כל הסכומים הנקובים להלן הינם לפני ניכוי אשם תורם."

ב- ת"א (שלום קר') 1651-04 {ופנירסקי צבי נ' וידר יוסף, תק-של 2011(1), 97480, 97500 (2011)} קבע בית-המשפט:

"אשם תורם
שקלתי אם בנסיבות העניין יש להטיל אשם תורם על התובעים. לא מצאתי שנפל בהתנהלות התובעים כל פגם אשר מצדיק כי הטלת אשם תורם בנסיבות תיק זה. למרות הטענה כי אחת התובעות בקיאה בהליכי התכנון, נראה על פניו, כי התובעים שכרו שירותי הגורמים המקצועיים בכל הרמות, מדידה פיקוח צמוד, מהנדס ואדריכל, ושילמו את מיטב כספם. המודד הוזמן כנדרש להתייצב באתר, כך המפקח הצמוד וגם המהנדס לצורך כך.

אי לכך לא מצאתי מקום להטיל עליהם כל אשם תורם."

מקור המאמר – abc-israel.it