לא בכדי דורש המחוקק אימות חתימות המצהירים על תצהיר, שהרי, אם לא חתם המצהיר, אין ערך לתצהיר, ואין מקום לכל הליך משפטי או אחר המבוסס עליו. היותו של תצהיר עשוי ומאומת כדין הינו עניין מהותי ולא אחרת. תצהיר שאינו מקיים את דרישותיו של סעיף 15 לפקודת הראיות – לאו תצהיר הוא.
תצהיר אינו אלא ניסוח בכתב של גירסתו של אדם לגבי עובדות, העשויות להיות שנויות במחלוקת, למען שכל אדם אחר, כולל כל תאגיד ורשות מינהלית וכל ערכאה שיפוטית, יוכל לפעול על-פיו, מבלי לשמוע את הדברים במפורש יוצאים מפי המצהיר.
התצהיר הוא מסמך אשר משמש לצורך הוכחת עובדות במסגרת הליכים משפטיים או מעין שיפוטיים וככזה, השימוש בו מחייב הקפדה על הדרישות הפורמאליות הקבועות בסעיף 15(א) לפקודת הראיות על-מנת להבטיח שהמצהיר מבין את משמעות הצהרתו ושהתצהיר נחתם על-ידי המצהיר עצמו ולא על-ידי אחר.
אין כל אפשרות מעשית לקיים תנאים אלו כאשר התצהיר אינו נחתם לפני אחד הגורמים המנויים בסעיף 15 לפקודת הראיות.
האחריות לתוכן הדברים היא על המצהיר, האחריות לזהותו של המצהיר, כלומר, לכך שאומנם האדם המתואר כמצהיר הוא שחתם על הדברים, היא על מי שמאשר את זהות החותם.
אולם, אין המדובר בזיהוי בלבד אלא גם במתן אזהרה למצהיר, שאם לא יאמר את האמת צפוי הוא לעונש. לא קיבל המצהיר אזהרה כזו ולא אמר אמת, ודבריו גרמו לתקלה, יכול הוא לאחר מכן לטעון, כי אינו בר-עונשין, מפני שלא הוזהר כחוק {בג"צ 202/81 טביב נ' שר הבטחון, פ"ד לו(2), 622 (1981)}.
כלומר, הדרישות הפורמאליות הקבועות בסעיף 15 לפקודת הראיות אינן דרישות הצהרתיות בלבד, כי אם דרישות מהותיות, היורדות לשורש תוקפו ותקפותו של התצהיר.
סעיף 15 לפקודת הראיות קובע כי על-מנת שתצהיר בכתב המוגש לבית-המשפט, יהיה ראיה כשירה על המצהיר להיות מוזהר כי עליו להצהיר את האמת וכיוצא בכך ובנוסח שנקבע. סעיף 7 לתוספת השניה לפקודת הראיות קובע את הנוסח של האזהרה ושם נקבע כי היה והמצהיר אינו יודע לקרוא את התצהיר יש לרשום מפורשות כי תצהירו הוקרא בפניו וכי המצהיר הבין את תוכנו {ראה גם ת"א (ת"א) 64853-07 שיראזי פרוק נ' שירותי בריאות כללית, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
האזהרה חייבת להיות באמצעות המזהיר בפני המוזהר, שאם-לא-כן, אין כל משקל לתצהיר {תא"מ (ת"א) 25647-02-10 חוה להט נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
כאשר התברר בחקירה כי המצהיר כלל לא ידע על מה הצהיר בתצהירו יהיה בכך כדי לפסול את תצהירו על כל טענותיו המפורטות בו {ע"א 288/63 מלון סמדר בע"מ נ' גזית חב' לבניה בע"מ, פ"ד יז(4), 2885 (1963); ע"א 386/83 סעיד חמוד נ' ג'ני ואח', פ"ד לט(4), 133 (1985)}.
בהתאם לכך, התגבשה בפסיקת בתי-המשפט הלכה לפיה, תצהיר אשר נחתם ואומת באמצעות הפקסימיליה – אינו בא בגדר "תצהיר".
תצהיר שנחתם ואומת באמצעות הפקסימיליה הינו תצהיר פגום ואין להתחשב בו. עם-זאת, אין לעקר מתוכן עדות שמסר המצהיר בפני בית-המשפט {ת"א (שלום ק"ג) 746-04 ויאצסלב משינסקי נ' יחיאל אילוז, תק-של 2011(4), 50066, 50080 (2011); ע"א (ת"א) 1995/97 דוידוב נ' ממן, תק-מח 99(2), 127 (1999)}.
מקום בו נפל פגם בתצהיר, העשוי להביא לביטולה של העדות הראשית, אין בו כדי לפגום במהימנותה של החקירה הנגדית – מקום שזו בוצעה כנדרש {ת"א (ק"ג) 746-04 ויאצסלב משינסקי נ' יחיאל אילוז, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
אף אם במקרה מסויים ניתן לסמוך על זיהוי החתימה, הרי הבעיה הינה כללית, שכן תצהיר שנחתם ואומת באמצעות הפקסימיליה פותח פתח לתקלות ואף מעשי מירמה {ע"א (ת"א) 1995/97 דוידוב נ' ממן, פורסם באתר האינטרנט נבו (1999)}.
בנסיבות בהן התצהיר נחתם ואומת באמצעות פקסימיליה, הרי שה"מצהיר" לא הצהיר את האמור בתצהירו ולא חתם עליו בפני עורך-דין ומשכך, לא מתקיימים תנאיו של סעיף 15(א) לפקודת הראיות ולפיכך, כי דין התצהיר להימחק.
השימוש שניתן לעשותו בתצהיר מחייב הקפדה על דרישות פורמאליות שיבטיחו, כי המצהיר מבין את המשמעות של מתן התצהיר וכי אכן חתימתו שלו מופיעה על התצהיר. כאשר מקבל התצהיר והמצהיר אינם נמצאים בקירבה פיזית, לא ניתן להבטיח את הדרישות האמורות {ע"א (ת"א) 1995/97 דוידוב נ' ממן, פורסם באתר האינטרנט נבו (1999); ת"ט (חד') 35291-09-10 זוכה נ' סאמר הודא, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
ב- ה"פ (מחוזי יר') 8142-09 {ויטאלי מלקין (עניינו הסתיים) נ' ארקדי גאידמק, תק-מח 2011(4), 1480, 1489 (2011)} נדונה השאלה מה דין אזהרה שנעשתה על-ידי עורך-דין באמצעות שיחת skype?
בית-המשפט קבע כי המסמך שעליו, לפי הטענה, חתם פלקונה באופן שתואר לעיל לא אושר בידי נציג כאמור, ולפיכך אינו יכול לשמש תצהיר כמשמעותו של מונח זה בתקנות. באזהרתו של פלקונה על-ידי עורך-דין קספר מרחוק באמצעות שיחת Skype אין כדי להחליף את הליך האישור בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי כנדרש, מה גם שספק רב אם יש באזהרה מעין זו כדי לקיים אחר דרישות התקנות.
ב- ת"א (ת"א) 62729-07 {עזריאל און יעקב נ' המאגר חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} בית-המשפט לא מצא כל טעם שלא להתיר לתובע להציג בשלב זה את גירסתו העובדתית כשהיא אומתה טלפונית, כדי לא להטריחו ממקום מושבו לקונסוליה הישראלית ביבשת, וזאת בתנאי כי בסמוך לישיבת ההוכחות שתיקבע, ייחתם התצהיר כדין, ללא כל שינויים.
ב- ת"א (אשד') 1225-08 {דגש ניהול פרוייקטים בע"מ נ' לודמילה מיכלין, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} הפסיק בית-המשפט את חקירת העד מחמת העובדה כי העד לא קרא את תצהירו בטרם חתם עליו ולכן לא יכול גם היה לאשר את נכונות התצהיר.
גם כאשר בית-המשפט ביקש מן העד לקרוא סעיף אחד מתוך התצהיר, העד התקשה לעשות כן.
במקרה דנן, נוסח האזהרה של תצהירו של העד כלל את המילים כדלקמן: "ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, קרא את תוכן הצהרתו לעיל, אישר את נכונות רישומה וחתם עליה בפניי".
בית-המשפט קבע כי תצהירו של העד הוקרא לו על-ידי בתו, ורק לאחר שהבין מפי בתו את התצהיר, חתם עליו במשרדו של עורך-הדין.
מדברים אלה עולה כי נוסח האזהרה המופיע בסיפא התצהיר, וכמתואר לעיל, אינו מדוייק. לפיכך, בית-המשפט קבע כי האזהרה הנדרשת בסיפא התצהיר איננה כדין, ולכן לא ניתן להכשיר את המסמך כראיה כשירה וכתצהיר ערוך כדין.
בית-המשפט פסל את התצהיר וקבע כי יש להתעלם ממנו.
ב- ת"א (ת"א) 67722-07 {פלאפל אוריון נ' טן תל חנן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט:
"החלטה
לא מקובלת עלי כלל ועיקר טענתו של ב"כ הנתבעת לפיה יש לראות את התצהיר של מר רן מזור כתצהיר שאומת על-פי פקודת הראיות שכן מנוסח האישור שלו נמחקו במפורש המילים "הופיע בפני" ובמקומם נרשמו המילים "שוחח עמי".
גם טענתו של ב"כ הנתבעת לפיה התצהיר אומת ביום הדיון – לא מוצאת ביטוי כלשהו בפרוטוקול שנערך במסגרת דיוני ה- בש"א 181811/07 שבגדרה הוגש התצהיר.
עם-זאת, לאחר שעיינתי בסעיף 15 לפקודת הראיות, נוכחתי לראות כי אין בתצהיר האמור דרישה מפורשת לפיה נוסח האזהרה להצהיר את האמת חייב להינתן במהלך פגישה במשרד עורכי-הדין ומשנרשם בתצהיר כי עו"ד אליוביץ שוחח עם המצהיר והזהיר אותו כי עליו לומר את האמת, יש בכך כדי לקיים את דרישת האזהרה הגם שלעניות-דעתי, לא היה מקום לאשר את חתימתו של המצהיר אלא- אם-כן, הוא חתם בפני עו"ד אליוביץ.
עם-זאת, מדובר בסטיה שאיננה מהותית ועו"ד אליוביץ רשאי גם עתה לאמת את חתימתו של המצהיר.
לאחר שמר מזור הצהיר בפני כי חתם על נוסח התצהיר, נרפאה הטעות הנעוצה בהיעדר חתימתו בפני עו"ד אליוביץ."
ב- תע"א (נצ') 2554-08 {אדיל איפקסיוגלו נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}:
"ב. לעניין התצהיר
לעניין אימות תצהיר בחו"ל על-ידי עו"ד ישראלי, הגדיר המחוקק באופן מפורש בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") מהו תצהיר, ובפני מי אמור הוא להינתן,
כדלקמן:
' "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור.'
בעניין אימות תצהיר, בניגוד למסמכים אחרים, לשון החוק ברורה היא. ישנה רשימה סגורה של אפשרויות להגשת תצהיר חתום ומאומת כדין, ואף לא אחת מהן מאפשרת אימות על-ידי עו"ד ישראלי בחו"ל (ראו גם לשון סעיף 30 לעיל).
לפי הפסיקה, תובע שהגיש תצהיר שנחתם ואומת מחוץ לגבולות המדינה שלא על-פי ההסדרים הקבועים בדין, יידרש להופיע לפני בית- הדין, להיחקר בחקירה נגדית על תצהירו ולאשר במסגרת זו את אמיתות תוכן הצהרתו. זהו התנאי להיות התצהיר ראיה בהליך. ככל שלא יעשה כן, יורה בית-הדין על הוצאת התצהיר מהתיק (ע"ע (ארצי) 148/08, ע"ע (ארצי) 161/08 אשליק יוסוף נ' פרידמן חכשורי, פורסם באתר האינטרנט נבו (8.12.08)).
בענייננו, המבקש לא הגיש כלל תצהיר, אלא "גירסה עובדתית" בלבד, אשר לפי הנטען "הוקראה לי טלפונית על-ידי ב"כ ותורגמה לי מן השפה העברית לטורקית על-ידי מר ארדיטי חיים אשר השפות טורקית ועברית שגורות בפיו" (סעיף 29 ל"הודעה בדבר הגשת גירסה עובדתית" מיום 5.1.10), ואשר עליה "חתם (המבקש) בפקס", כהודעת באת-כוחו ("הודעה בדבר הגשת גירסה עובדתית" מיום 5.1.10) משכך, ה"תצהיר" מושא בקשה זו אינו תצהיר עדות ראשית כדין.
זאת ועוד, בא-כוח המבקש, מבסס את בקשתו על פרשת גורסים, אולם אין כלל דימיון בין המקרים, שכן… מדובר על מצב שבו "תצהיר העובד נחתם ואומת בישראל", בעוד בענייננו ציינה, כאמור, באת-כוח המבקש כי הגירסה העובדתית נחתמה בתורכיה, ובלא שאומתה כלל כנדרש.
לפיכך, מתקבלת בקשת המבקש, ו"תצהירו" ימשך מהתיק."
ב- תא"מ (חד') 17724-10-11 {עו"ד מוטי קניבסקי נ' סידי אוארו, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי גם אם המצהיר הינו עורך-דין עליו לאמת תצהירו באמצעות אזהרה על-ידי אחד מן המוסמכים לעשות כן על-פי סעיף 15(ב) לפקודת הראיות {ראה גם בש"א (ב"ש) 7475/00 ישראל זינונ' החברה למפעלי תרבות 1999 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2000)}.
עוד נקבע כי עורך-דין שהינו בעל דין כפוף לכל החובות הדיוניות החלות על בעל דין ובכלל זה הגשת תצהיר מאומת כדין ואין לערבב בין "שני הכובעים" זה של עורך-דין וזה של בעל הדין.
ב- עע"א (מחוזי נצ') 409/09 {זיתוואי מראד עאדל נ' ועדת השחרורים, תק-מח 2009(3), 1595, 1599 (2009)} נדונה השאלה מה דין תצהיר שאומת על-ידי עורך-דין ואולם לא נחתם על-ידי המצהיר?
בית-המשפט קבע כי במקרה דנן, העתירה נתמכת בתצהיר שאינו חתום על-ידי העותר. לא היעדר חתימה הוא המטריד, אלא העובדה כי חרף העובדה שהעותר לא חתם על כל עותק משלושת התצהירים המצויים בתיקנו, אימתה הסניגורית את התצהיר בקבעה "ויחתום על התצהיר עובר למועד קיום הדיון בעתירה זו". דרך מקורית זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 15 לפקודת הראיות.
ב- תמ"ש (ת"א) 16560/08 {י' ל' נ' מ' ו', פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)} קבע בית-המשפט:
"25. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית שלא כדין, כאשר ה"תצהיר" נחתם בפני עורך-דין בסקוטלנד בשם ג'ון אלכסנדר סקוט. ברור מאליו שזה איננו תצהיר כשמשמעותו בדין. על-פי תקנה 1 לתקס"א, התשמ"ד-1984 פורש "תצהיר" שנעשה בחו"ל כדלקמן: "תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 – לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור". ראה בעניין זה החלטתו של כב' השופט זמיר ב- בש"א (ת"א) 9575/08 Ort America Inc נ' אורט ישראל, פורסם במאגר האינטרנט נבו). תצהיר שניתן מחוץ לישראל, חייב להיעשות בכתב לאחר אזהרה ובפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל."
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
