תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 קובעת כדלקמן:
אי-התייצבות למשפט
"11. אי-התייצבות למשפט
נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב – תימחק התביעה; התייצב התובע והנתבע לא התייצב – יתן בית-המשפט פסק-דין על יסוד כתב התביעה, ובלבד שהתובע הצהיר בפני בית-המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו; התייצב הנתבע והתובע לא התייצב – תידחה התביעה."
הן לשונה של תקנה 11 לתקנות והן תכליתה תומכות במסקנה כי לבית-המשפט לתביעות קטנות הסמכות, ואף החובה, לדחות את התביעה גם כאשר הנתבע לא התייצב לדיון בעניינו, אם הוא סבור כי העובדות המתוארות בכתב התביעה שעליהן הצהיר התובע אינן מקימות עילת תביעה.
לבית-המשפט לתביעות קטנות שיקול-דעת מלא באשר לקביעת המסקנות המשפטיות והסעדים הנובעים מעובדות כתב התביעה, גם מקום בו התקיימו התנאים הקבועים בתקנה 11 לתקנות.
בהתקיים התנאים שבתקנה 11 לתקנות, בית-המשפט לתביעות קטנות חייב לפסוק על-פי עובדות כתב התביעה, אך-עם-זאת אינו מוגבל למסקנות המשפטיות שהסיק התובע מעובדות אלה.
כאשר הנתבע לא התייצב לדיון והתובע התייצב – ייתן בית-המשפט פסק-דין על יסוד כתב התביעה, לאחר שהתובע הצהיר בפני בית-המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו וזאת להבדיל מתביעה רגילה שבה בסיטואציה דומה, על התובע להוכיח את האמור בתביעתו ואז יהא זכאי לקבלת פסק-דין {ת"ק 4614/05 לוי רונן נ' אידיאל סוככים ושלטים בע"מ, פורסם באתר האינטנרט נבו (2006)}.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
