, התשכ"ב-1962 קובע כדלקמן:
"44. הוראות בית-המשפט
בית-המשפט רשאי, בכל עת, לבקשתו של האפוטרופוס או של היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או של צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לתת לאפוטרופוס הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידיו; וכן רשאי בית-המשפט, לבקשת האפוטרופוס, לאשר פעולה שעשה."
ביום 11.04.16 פורסם תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות {ספר חוקים, חוברת מס' 2550, ג' בניסן התשע"ו} ובמסגרתו תוקן סעיף הנ"ל ונוסחו החדש יהיה כדלקמן:
"44. הוראות בית-המשפט (תיקון התשע"ו (מס' 18))
בית-המשפט רשאי, בכל עת, לבקשתו של האדם שמונה לו אפוטרופוס, האפוטרופוס או של היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או של צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לתת לאפוטרופוס הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידיו; וכן רשאי בית-המשפט, לבקשת האפוטרופוס, לאשר פעולה שעשה."
הערה: תיקון מס' 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.
הלכה היא כי במקרה ונדרשת פעולה דחופה לטובת החסוי ובמידה והפעולה אינה פוגעת בזכויות הזולת ייטה בית-המשפט לאשר בדיעבד פעולה שנעשתה טרם מונה מבצע הפעולה לאפוטרופוס {ראו ע"א 122/73 מרוק מרגולין נ' נחמה קפלן, פ"ד כז(2), 136 (1973); ב"ל (אזורי ב"ש) 1723/02 אלי אמזלג נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2003(4), 1579 (2003)}.
לסעיף 44 לחוק הכשרות, העוסק כאמור במתן הוראות לאפוטרופוס, תינתן פרשנות מרחיבה אשר תכלול מתן הוראות אף למי שפעל כאפוטרופוס למעשה בעבר, בעניינים הנוגעים למעשיו בעבר בפועלו כאמור וכל שכן כאשר ממשיך הוא לפעול בענייני החסוי אף כי תחת מינויו של אפוטרופוס אחר אשר מונה על-ידי בית-המשפט {דברי כב' השופטת נילי מימון ב- בש"א (משפחה יר') 1237/98, תמ"ש (יר') 16132/97 פלונית נ' אלמונית, תק-מש 99(1), 46 (1999)}.
ב- בע"מ 5619/09 {פלוני נ' פלוני, תק-על 2009(4), 41 (2009)} התייחס כב' השופט י' דנציגר לטענותיו של המבקש שלפיהן החלטותיו של בית-המשפט לענייני משפחה ניתנו בחוסר סמכות עניינית. כב' השופט י' דנציגר דחה טענות המבקש וקבע כי הוא מסכים עם בית-המשפט המחוזי בקביעתו כי החלטתו הראשונה של בית-המשפט לענייני משפחה עסקה בתפקידו של האפוטרופוס ובהגדרת חלק מסמכויותיו, סמכות המסורה לבית-המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 44 לחוק הכשרות.
בנוגע להחלטתו השניה של בית-המשפט לענייני משפחה, זו עסקה אמנם בתשלום הוצאות האשפוז של האם, אך כפי שקבע בית-המשפט המחוזי אין המדובר בסכסוך בין המשיבים לבין משרד הבריאות, אלא בסכסוך משפחתי פנימי בין המבקש למשיבים. סכסוך מעין זה מסור לסמכותו הייחודית של בית-המשפט לענייני משפחה מכוח חוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. מכאן, שהחלטותיהן של הערכאות הקודמות בדין יסודן.
ב- תמ"ש (משפחה יר') 12050/97, בש"א (יר') 1246/98 {ש.פ.ר. עמותה למתן שירותי אפוטרופסות נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 98(3), 80 (1998)} קבעה כב' השופטת חנה בן עמי כי יש לאזן בין זכות הקניין של הנושים לבין ההגנה על טובת החסויה, שהיא מתפקידו של בית-המשפט כאמור בסעיף 44 ו- 68 לחוק הכשרות {ראו גם ה"פ (ת"א-יפו) 1489/96 הרש נ' קופמן, תק-מח 1984(1), 97 (1984)}.
עוד נקבע כי במסגרת האיזון, יש לדאוג לכך שהפגיעה בזכות הקניין של הנושים תעשה רק למען מטרות המצדיקות פגיעה כזו ורק במידה שאינה עולה על הנדרש {על האיזון בין טובת החסוי לבין אינטרסים של צד שלישי ראו ה"פ (ת"א-יפו) 1489/96 הרש נ' קופמן, תק-מח 1984(1), 97 (1984)}.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
