סעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כדלקמן:
"28א. זכותם של הורים שכולים (תיקונים: התשל"ו, התשע"ב (מס' 2))
מת הורה של קטין, רשאי בית-המשפט אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי המת בעניין הקשר בינם ובין הקטין."
המחוקק מצא לנחוץ להוסיף את סעיף 28א לחוק הכשרות נוכח מצבים טרגיים בהם הורה אחד נפטר בדמי ימיו וההורה השני מנימוקים זרים שאין בינם לבין טובת הקטינים דבר, עושה למען ניתוק הקשר בינם לבין הורי ההורה שנפטר.
בכך מוסף להורי ההורים מכאוב קשה על המכאוב שכבר לקו בו מכך שבנם או בתם מתו על פניהם ולכן המחוקק מצא לנכון להתערב ולמנוע מצב טראגי זה על-ידי הוספת סעיף 28א לחוק הכשרות.
אין ולא היה צורך בהוראה מפורשת המאפשרת לבית-המשפט ליתן הוראות בדבר מגע בין הורי ההורים לבין הנכד הקטין כאשר בנם או בתם של הורי הורים אלו בחיים, שכן במצב זה בן הזוג השני אינו יכול כלל למנוע את הקשר בין הורי ההורים לנכדם, שכן ההורה החי הוא שידאג לכך שקשר זה יתקיים דרכו.
זהו ההסבר מדוע דיבר המחוקק בסעיף 28א לחוק הכשרות על קשר עם הורי ההורים כאשר ההורה מת. הואיל וכך, ודאי הוא שאין להסיק מכלל ה"הן" של סעיף 28א לחוק הכשרות "לאו" למקרה בו שני ההורים חיים.
המחוקק בסעיף 28א לחוק הכשרות הביע רצונו לקיים באיזו צורה שהיא את זכותם האנושית האלמנטרית של הורים שכולים לבקר ולראות את הנכד שהשאיר אחריו בנם שנפל בקרב או מת בדרך אסון.
כיבודה של זכות זו מוטל הוא גם על בן הזוג הנשאר בחיים, והוא הדבר גם בעולמה של הלכה בהלכות כיבוד אב ואם, מושג שחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אימצו אף כלשונו כאמור בסעיף 16 לחוק הכשרות. ולא רק משום כיבוד זכותם של ההורים השכולים יש כאן, אלא כיבודה של זכות זו יש בו. בדרך-כלל, משום טובתו של הקטין ומשום צורכו הוא לשמור על קשרים עם משפחת הורי המנוח, כפי שכך היא דעתם של חוקרי נפש וצפונותיה {דברי כב' השופט מ' אלון ב- ע"א 121/79 פלוני נ' פלונית, פ"ד לד(2), 253 (1979)}.
ב- בר"ע (מחוזי חי') 759/00 {פלונית נ' פלוני, תק-מח 4(2000), 112 (2000)} עסקינן במקרה והאם חיה, אלא שמבחינת הסבתא האפשרות לקיים מגע עם נכדיה, כאילו אינה חיה, שכן האם אינה בארץ.
כב' השופט מ' נאמן קבע במקרה זה, כי ההיגיון שהניע את המחוקק לחוקק את סעיף 28א לחוק הכשרות פועל למען היענות לבקשת הסבתא אם אין סיבה לשלול את בקשתה.
כב' השופט י' יעקבי-שווילי קבע במקרה דנן, כי סעיף 68(א) לחוק הכשרות פותח פתח רחב להיטיב עם קטינים וצרכיהם הפיסיים והנפשיים, ומקנה לבית-המשפט סמכות רחבה להיטיב עם קטינים ולהורות הוראות נחוצות בעניינם.
כב' השופט י' יעקבי-שווילי איננו סבור שסעיף 28א לחוק הכשרות בא לסתום את הגולל על הסמכות לפי סעיף 68(א) לחוק הכשרות, גם בהקשר של סבים ונכדים והקשר ביניהם.
כב' השופט ר' שפירא מסכים לעמדתו של כב' השופט י' יעקובי-שווילי לפיה גוברות הוראות סעיף 68(א) לחוק הכשרות ומקנות לבית-המשפט סמכות ליתן סעד בנוגע לקשר שבין הסבתא לנכדיה, ככל שהדבר נחוץ לטובת הקטינים וזאת גם אם לא מתקיימים התנאים המפורטים בסעיף 28א לחוק הכשרות.
בכל הנוגע להוראות סעיף 28א לחוק הכשרות לחוק שותף כב' השופט ר' שפירא לעמדתו של כב' השופט מ' נאמן. מעבר לכך, סבור כב' השופט ר' שפירא כי יש ליתן לסעיף 28א לחוק הכשרות פירוש המתיישב עם תכלית החקיקה שעניינו שמירת קשר בין קטין להורי הוריו במצב בו אחד ההורים חסר יכולת תפקוד מעשית ככל שהדבר נוגע לטיפול בקטין.
כב' השופט ר' שפירא סבור כי רשימת המקרים בהם ניתן להחיל את הוראות סעיף 28א לחוק הכשרות אינה סגורה ואינה מתמצית במוות של אחד ההורים במובנו הרפואי-קליני. לגישתו, יש לבחון כל מקרה לגופו כאשר לעניין זה לא זכותם של הסב והסבתא דווקא בבסיס הוראת החוק אלא בראש ובראשונה זכותו של הקטין לשמירה על קשר עם שני חלקי משפחתו, הכל כפי שטובתו של הקטין עצמו מחייבת ותוך מתן משקל הולם לזכות ההורה שחי עם הקטין.
אשר לתחולתו של סעיף 68 לחוק הכשרות בהקשר לזכות עמידה של סבים להסדרי מגע עם נכדם, נחלקו הדעות בעבר וכפי שראינו לעיל, בשאלה, האם ניתן ליתן לסעיף 68 לחוק הכשרות פרשנות מרחיבה, על-אף ההסדר הספציפי לעניין זה בסעיף 28א לחוק הכשרות.
מחלוקת כאמור, הינה נחלת העבר לאור תיקון תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בתקנה 258כא1 לפיה:
"258כא1. בקשה ליישוב סכסוך בין הורי הורה לבין הורה (תיקון התשס"ח(2))
(א) הורה הורהו של קטין רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין הורה של קטין, בעניין קביעת דרכי קשר בינו לבין הקטין להבטחת טובתו של הקטין, לפי סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ה-1965; הבקשה תוגש לפי טופס 26ג ותחול עליה תקנה 258כ(ב1) ו- (ד), בשינויים המחוייבים.
(ב) הודיעה יחידת הסיוע שאליה הופנתה בקשה לפי תקנת-משנה (א), לבית-המשפט כי הצדדים לא הגיעו ליישוב הסכסוך בהסכמה, רשאי מגיש הבקשה להגיש תובענה בעניין."
{ראו גם דברי כב' השופטת צ' צפת ב- ע"מ (מחוזי ב"ש) 135/08 ז' ח' נ' ז' ח', תק-מח 2009(4), 6128 (2009)}.
זאת ועוד. סעיף 68(א) לחוק הכשרות, מאפשר לבית-המשפט "לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניינו של קטין", כוללת גם הסדרת מפגשים בין קטין לבין סביו, אם הדבר נדרש לצורך שמירת טובתו של הקטין.
ב- תמ"ש (ב"ש) 19926-04-12 {פלונים נ' אלמונית, תק-מש 2012(3), 121 (2012)} קבע בית-המשפט כי בניגוד למצב המשפטי הקיים ביחס לזכותו של הורה שכול לקשר עם נכדו הרי שלא מצאתי הן בפסיקה והן בחקיקה כי קיימת זכות כזו לאחיו של ההורה הנפטר.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
