תקנה 13 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 קובעת כדלקמן:
"13. סדר הדיון (תיקונים: התשס"ו, התשס"ט)
(א) בית-המשפט יקבע את סדר הבאת ראיות וטענות הצדדים בדרך שנראית לו.
(ב) הוראות תקנות 7ג, 215ה, 215ו, לתקנות סדר הדין האזרחי, יחולו בבית-המשפט, בשינויים המחויבים, לפי העניין, ואולם כתב בי-דין אלקטרוני המוגש לבית-המשפט, ניתן להגשה בלא חתימה, ובלבד שצויינו בסופו שמו ומספר זהותו של מגישו, למעט תצהיר שלגביו תחול הוראת תקנה 215ה(ג) ."
דיני הראיות אינם מחייבים את בית-משפט לתביעות קטנות ולו סדרי דין משלו {בר"ע 711/03 מ.ש. זגורי חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' שלמה שי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)}.
הרציונל שביסוד תקנה זו הינו שהצדדים אינם מיוצגים בהליך שכזה – אלא ברשותו של בית-משפט {סעיף 63 לחוק בתי-המשפט} – והקפדת יתר עלולה להחטיא את המטרה.
ברם, אותו רציונל דורש שמירה על כללים שמטרתם לשקף את האופי הלא מקצועי של המתדיין הרגיל בבית-משפט מיוחד זה {בר"ע 710/04 משה ושולמית הר-שמש נ' סאלם אלטורי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005)}.
בית-משפט לתביעות קטנות רשאי לסטות מסדרי הדין על-פי שיקול-דעתו; מטרתן של הוראות אלו נועדה לשמור על כללי הצדק ולא להתרחק מהם {בר"ע 710/02 מאיר הררה נ' משעלי שמעון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2002)}.
בית-המשפט לתביעות קטנות אינו כפוף לדיני הראיות ולסדרי הדין הרגילים {ת"ק 51866-10-10 אמיר אליאב נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
מכיוון שהפרוצידורה וכללי הראיות בתביעות קטנות הם גמישים, הותרה במהלך הדיון, הצגת ראיות שלא היו מתקבלות בתביעה רגילה {ת"ק 15311-03-13 כהן נ' כהן ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)}.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
