סעיפים 136, 137 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובעים כי:
"136. פרסום והתנגדות
(א) הודעה על בקשת רישום לפי פרק זה תפורסם ברשומות.
(ב) כל אדם המעוניין בדבר וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שלא הגישו את הבקשה רשאי להגיש למפקח התנגדות לרישום תוך שישים יום מיום פרסום ההודעה.
137. ההחלטה בבקשת רישום או חידוש (תיקון התשל"ט)
(א) המפקח יחליט בבקשת הרישום לפי סימן זה לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון טענותיהם ולהביא ראיותיהם; הוא רשאי לסטות מדיני הראיות אם היה משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת; החליט לסטות מדיני הראיות, ירשום את הטעמים שהניעוהו לכך.
(ב) החלטת המפקח תהיה בכתב, תנומק ותומצא לכל אחד מהצדדים."
הליך חידוש הרישום אינו עניין טכני הכרוך בהעתקת הקושאן גרידא. יש להבחין בין חידוש רישום לבין שחזור רישום. הרישום משוחזר, ובמילים אחרות מועתק, כאשר ניתן לשחזר אותו על-פי המסמכים השמורים בלשכת המקרקעין. ברם, כאשר המסמכים בלשכת המקרקעין אבדו או הושמדו והמסמך המשפטי שעל-פיו מבוקש חידוש הרישום איננו שמור בלשכת רישום המקרקעין, ננקט הליך מעין-שיפוטי.
הליך כזה מחייב פרסום הבקשה ב"רשומות" ומתן הזדמנות לכל מי שעלול להיפגע מחידוש הרישום להגיש התנגדות, להביא ראיות ולהשמיע טענות. בתום הליך זה מסמיך החוק את המפקח על רישום המקרקעין להחליט בבקשת חידוש הרישום בהחלטה מנומקת בכתב {ראו סעיפים 136, 137 לחוק המקרקעין; אייזנשטיין יסודות והלכות בדיני מקרקעין, כרך א' 1990), 111 עד 112}. על-אף כך כוחו של הרישום המחודש מוגבל. בעוד שהרישום המקורי מהווה ראיה חותכת לתוכנו, הרישום המחודש הוא ראיה לכאורה בלבד לתוכנו {סעיף 139 לחוק המקרקעין}.
סעיף 135 לחוק המקרקעין מונה את הזכאים להגיש בקשה לחידוש רישום, ומציין כי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו הוא אחד מהם. אין בלשון הסעיף תמיכה בפרשנות לפיה הפניה ליועץ המשפטי לממשלה היא חלק מתהליך של חידוש הרישום.
חיזוק לכך נמצא בסעיף 136 לחוק המקרקעין ממנו עולה כי ידיעת היועץ המשפטי לממשלה על אודות הגשת בקשה כנ"ל באה גם היא מפרסומה ברשומות. גם אם התפתח נוהג לפיו מועברת ליועץ המשפטי לממשלה הודעה בדבר הגשת בקשה לחידוש רישום, יש להניח תשיתית עובדתית להוכחת הנוהג {ת"א 3133-09 יואב יחזקאל ואח' נ' אלברטו נאצר, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.02.11)}.
——————-
חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הלכה למעשה – מהדורה חדשה , שער י"ט: רישום ראשון וחידוש רישום (סעיפים 134 עד 140 לחוק) , פרק ד': פרסום והתנגדות; ההחלטה בבקשת רישום או חידוש – סעיפים 136 ו- 137 לחוק, ד"ר פ' נרקיס ; עו"ד מ' זנטי (דצמבר 2015), אוצר המשפטסעיפים 136, 137 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובעים כי:
"136. פרסום והתנגדות
(א) הודעה על בקשת רישום לפי פרק זה תפורסם ברשומות.
(ב) כל אדם המעוניין בדבר וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שלא הגישו את הבקשה רשאי להגיש למפקח התנגדות לרישום תוך שישים יום מיום פרסום ההודעה.
137. ההחלטה בבקשת רישום או חידוש (תיקון התשל"ט)
(א) המפקח יחליט בבקשת הרישום לפי סימן זה לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון טענותיהם ולהביא ראיותיהם; הוא רשאי לסטות מדיני הראיות אם היה משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת; החליט לסטות מדיני הראיות, ירשום את הטעמים שהניעוהו לכך.
(ב) החלטת המפקח תהיה בכתב, תנומק ותומצא לכל אחד מהצדדים."
הליך חידוש הרישום אינו עניין טכני הכרוך בהעתקת הקושאן גרידא. יש להבחין בין חידוש רישום לבין שחזור רישום. הרישום משוחזר, ובמילים אחרות מועתק, כאשר ניתן לשחזר אותו על-פי המסמכים השמורים בלשכת המקרקעין. ברם, כאשר המסמכים בלשכת המקרקעין אבדו או הושמדו והמסמך המשפטי שעל-פיו מבוקש חידוש הרישום איננו שמור בלשכת רישום המקרקעין, ננקט הליך מעין-שיפוטי.
הליך כזה מחייב פרסום הבקשה ב"רשומות" ומתן הזדמנות לכל מי שעלול להיפגע מחידוש הרישום להגיש התנגדות, להביא ראיות ולהשמיע טענות. בתום הליך זה מסמיך החוק את המפקח על רישום המקרקעין להחליט בבקשת חידוש הרישום בהחלטה מנומקת בכתב {ראו סעיפים 136, 137 לחוק המקרקעין; אייזנשטיין יסודות והלכות בדיני מקרקעין, כרך א' 1990), 111 עד 112}. על-אף כך כוחו של הרישום המחודש מוגבל. בעוד שהרישום המקורי מהווה ראיה חותכת לתוכנו, הרישום המחודש הוא ראיה לכאורה בלבד לתוכנו {סעיף 139 לחוק המקרקעין}.
סעיף 135 לחוק המקרקעין מונה את הזכאים להגיש בקשה לחידוש רישום, ומציין כי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו הוא אחד מהם. אין בלשון הסעיף תמיכה בפרשנות לפיה הפניה ליועץ המשפטי לממשלה היא חלק מתהליך של חידוש הרישום.
חיזוק לכך נמצא בסעיף 136 לחוק המקרקעין ממנו עולה כי ידיעת היועץ המשפטי לממשלה על אודות הגשת בקשה כנ"ל באה גם היא מפרסומה ברשומות. גם אם התפתח נוהג לפיו מועברת ליועץ המשפטי לממשלה הודעה בדבר הגשת בקשה לחידוש רישום, יש להניח תשיתית עובדתית להוכחת הנוהג {ת"א 3133-09 יואב יחזקאל ואח' נ' אלברטו נאצר, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.02.11)}.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
