סעיפים 27 ו- 28 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 קובעים כדלקמן:
"27. שמירת זכויות וסמכויות
אין בהוראות סימן זה לעניין עדות של עובדי הציבור –
(1) כדי לגרוע מהוראות כל חוק אחר בדבר הוכחת עובדה על-ידי תעודה של עובד הציבור;
(2) כדי לגרוע מכל דין שלפיו רשאי או חייב עובד הציבור לסרב להעיד או לסרב למסור תעודה;
(3) כדי לגרוע מכל דין הפוסל עדות או המסייג קבלתה כראיה.
28. הגדרה
לעניין סימן זה, "עובד הציבור" –
(1) עובד המדינה, לרבות שופט, דיין בבית-דין דתי, חבר הממשלה ומבקר המדינה;
(2) עובד ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית לארץ-ישראל;
(3) עובד או נושא תפקיד של גוף ציבורי אחר שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת."
ב- ת"א (ת"א) 21625-08-09 {קופ"ח מאוחדת נ' יוסף לובובסקי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי ספק אם קופת חולים מאוחדת נכנסת להגדרת "עובד ציבור".
יש לציין, כי המחוקק היה ער לצורך למנוע את זימונם של עובדי ציבור לבתי-המשפט חדשות לבקרים, ולפיכך עוגן בפקודת הראיות המונח "תעודת עובד הציבור", המאפשר לבית-המשפט לעיין בכל חומר החקירות הרלוונטי, מבלי להטריח את עובד הציבור לבית-המשפט, ובכך מאפשר למנוע את העדתם של עובדי הציבור וזאת על-פי סעיף 23 לפקודת הראיות המאפשרת לבית-המשפט לקבל כראיה הגשת "תעודת עובד ציבור".
סעיף 28(1) לפקודת הראיות מגדיר תואר זה. כל למשל, לשונו המפורשת של החוק מאפשרת העדת חברי ממשלה {ת"א (יר') 12509/02 "קפית" (1994) בע"מ – ב"כ עו"ד דורית פילו נ' הרשות הפלסטינאית, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.
ב- ת"א (חי') 414/04 {מיכאל עצמון נ' חיפה כימיקלים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)} קבע בית-המשפט:
"תעודת עובד ציבור מתקבלת כראיה לכאורה על "דבר שנרשם במסמך רשמי" בלבד, ועליה להיות חתומה על-ידי "עובד ציבור", כהגדרתו בסעיף 28 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן: "הפקודה"), "אשר עשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה".
נראה כי הן ד"ר פרנקנברג והן הגב' מתי שולימוביץ', החתומים על התעודות הללו, אינם "עובדי ציבור" כהגדרת מושג זה בסעיף 28 לפקודה. ראשית לכל, אף כי שניהם הינם עובדים בתאגידים סטטוטורים שהוקמו מכוח חוק (ד"ר פרנקנברג עובד ברשות הטבע והגנים, שהוקמה מכוח חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998, ואילו גב' מתי שולימוביץ' עובדת ברשות נחל הקישון אשר הוקמה מכוח צו רשויות נחלים ומעיינות (רשות נחל הקישון), התשנ"ה-1994) הרי שהם אינם עובדי מדינה, אלא עובדים של התאגידים השונים, ולפיכך אינם יכולים להיחשב כעובדי ציבור, כפי שהיו נחשבים על-פי סעיף 28(1) לו היו עובדי מדינה.
לא זאת אף זאת, על-פי סעיף 28(3) לפקודה, עובד ציבור ייחשב גם "עובד או נושא תפקיד של גוף ציבורי אחר שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת". לא נטען בפני על-ידי ב"כ התובעים, וממילא גם לא הוכח, כי נושאי תפקידים אלו בתאגידים הללו הוגדרו כעובדי ציבור על-ידי שר המשפטים. יש לציין כי השר עשה בעבר שימוש בסמכותו לקבוע בצו "עובדי ציבור". כך למשל בצו הראיות (קביעת עובדי ציבור), תשל"ו-1976, נקבע כי חייל, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, שהוא קצין ייחשב כעובד ציבור לעניין סימן ג' לפרק ב' לפקודת הראיות. כמו-כן, בצו הראיות (קביעת עובדי ציבור) משנת 1978 נקבע כי עובד שירות התעסוקה הינו עובד ציבור, ובצו הראיות (קביעת עובדי ציבור) משנת 1980 נקבע כי עובד המוסד לביטוח לאומי הינו עובד ציבור. ככל שיגע תילא מצאתי כי עובדי רשות נחל הקישון או עובדי רשות הטבע והגנים זכו להכרה מסוג זה.
משכך הם פני הדברים, ברי כי מגישי התעודות הללו אינם עובדי ציבור, ועל כורחך אתה אומר כי אף התעודות שיצאו תחת ידם, לאו תעודות עובד ציבור המה."
נשאלת השאלה האם שוטר הינו עובד ציבור?
סעיף 28 לפקודת הראיות מגדיר "עובד ציבור" ומביא דוגמאות מספר כאשר הרשימה אינה סגורה. בחוקים שונים, ולצרכים שונים כגון תנאי שכר ופרישה, ייתכן ושוטר לא ייחשב כעובד מדינה ואולם לצורך פקודת הראיות, ובמבחן המהות מבצע השוטר שליחות ציבורית מטעם הציבור ועבור הציבור.
אין הבדל לעניין פקודת הראיות בין עובד מזכירות בית-המשפט לדוגמה לבין שוטר, כאשר שניהם פועלים מכוח הריבון במדינה ושניהם מבקשים להוכיח באמצעות מסמך ביצוע פעולה במסגרת תפקידם שהינו ציבורי.
לפיכך, יש לקבוע איפוא וכך גם רואות פקודת התעבורה ותקנותיה, את השוטר בצוותם עליו להכין תעודת עובד ציבור, כי לצורך פקודת הראיות, שוטר הינו עובד ציבור וככזה, מוסמך הוא לערוך תעודת עובד ציבור {ת"ת (יר') 6464/03 מדינת ישראל נ' קליין אליעזר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005)}.
ב- ת"א (ב"ש) 1225/07 {אפרידר חברה לשיכון בע"מ נ' עיריית אשקלון, תק-מח 2015(2), 24252 (2015)} נקבע:
"אין חולק כי עובד תאגיד מים וביוב אינו עובד מדינה ואינו עובד ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ ישראל. תאגיד מים וביוב הינו חברה שהוקמה לפי חוק תאגידי מים וביוב התשס"א-2001. המשיבים גם לא טענו, וממילא לא הראו כי נחתם צו ע"י שר המשפטים לפיו עובדי תאגיד מים וביוב הם עובדי ציבור לעניין זה. העובדה שבעבר שימש אינג' רוזנטל כמהנדס מים וביוב בעיריית אשקלון אינה משנה מקביעה זו. תעודת עובד ציבור צריכה להיחתם על-ידי מי שהינו עובד ציבור במועד עריכת התעודה ואם אין הוא עוד באותו שירות – בידי האחראי על היחידה שבה עבד. המעמד של אינג' רוזנטל כעוד ציבור בעירייה אינה עובר עימו למשרתו החדשה בתאגיד "מי אשקלון".
הבקשה אכן נגועה בשיהוי ניכר. היא הועלתה רק כיום, כשנה לאחר שהתעודה הוגשה לראשונה לתיק בית-המשפט. אולם בכך אין כדי להכשיר את התעודה ולהתגבר על הדרישות העומדות ביסוד ההגדרה של תעודת עובד ציבור.
משקבעתי כי התעודה אינה עומדת בתנאי-הסף של סעיף 28 לפקודת הראיות, אין מקום להידרש ליתר הטענות המועלות בבקשה ביחס לאי-קבילותה של התעודה."
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
