מטרתו של צו המניעה היא בראש ובראשונה להגן על זכות חוקית. משהוכחה זכות שכזו שנפגעה או שעלולה להיפגע, ישקול בית-המשפט את הנסיבות ויחליט האם הציווי הכרחי לצורך ההגנה על הזכות והאם הצדק דורש את הענקתו. בגדר שיקול-הדעת יביא בית-המשפט בחשבון את השיקולים המשפיעים על הצדק, או למצער, העוול שייעשה אם יינתן או אם לא יינתן הצו המבוקש, ובכללם: שיהוי, מאזן הנוחות, נקיון כפיים, התנהגות-בעלי הדין וכיוצא בזה.
כמו-כן, בהפעלת שיקול-דעתו, על בית-המשפט להתחשב באינטרסים והערכים הבאים לידי התנגשות בתביעה לצו מניעה, במידת הפגיעה בהם אם יינתן הציווי מזה, ובמידת הפגיעה בהם אם לאו יינתן, מזה {ת"א (ת"א) 2826/98 תנה תעשיות (1991) בע"מ נ' מי זך טכנולוגיות מים בע"מ, תק-מח 2005(2), 5727 (2005)}.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
