סעיף 77 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כדלקמן:
"77. משפט בינלאומי פרטי
על ענייני חוק זה יחול דין מקום-מושבו של הקטין, פסול-הדין או החסוי; אולם:
(1) פעולה משפטית שנעשתה בישראל על-ידי אדם שכשרותו המשפטית מוגבלת או נשללה והיא מן הפעולות שדרכם של בני-אדם כאלה לעשות כמותן, וכן פעולה משפטית שנעשתה בישראל בין אדם שכשרותו המשפטית מוגבלת או נשללה לבין מי שלא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, תהא בת-תוקף זולת אם היה בה משום נזק של ממש לאותו אדם או לרכושו;
(2) לעניין פעולה שנעשתה בישראל על-ידי הוריו של קטין או על-ידי אפוטרופוס אין לטעון כלפי צד שלישי שסמכותם של ההורים או של האפוטרופוס היתה מצומצמת מן הסמכות הנתונה להם לפי חוק זה, זולת אם אותו צד ידע או היה עליו לדעת על כך."
ביום 11.04.16 פורסם תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות {ספר חוקים, חוברת מס' 2550, ג' בניסן התשע"ו} ובמסגרתו תוקן סעיף הנ"ל ונוסחו החדש יהיה כדלקמן:
"77. משפט בינלאומי פרטי (תיקון התשע"ו (מס' 18))
(א) על ענייני חוק זה יחול דין מקום מושבו של הקטין, פסול-הדין, או האדם שמונה לו אפוטרופוס; אולם:
(1) פעולה משפטית שנעשתה בישראל על-ידי אדם שכשרותו המשפטית מוגבלת או נשללה והיא מן הפעולות שדרכם של בני-אדם כאלה לעשות כמותן, וכן פעולה משפטית שנעשתה בישראל בין אדם שכשרותו המשפטית מוגבלת או נשללה לבין מי שלא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, תהא בת-תוקף זולת אם היה בה משום נזק של ממש לאותו אדם או לרכושו;
(2) לעניין פעולה שנעשתה בישראל על-ידי הוריו של קטין או על-ידי אפוטרופוס אין לטעון כלפי צד שלישי שסמכותם של ההורים או של האפוטרופוס היתה מצומצמת מן הסמכות הנתונה להם לפי חוק זה, זולת אם אותו צד ידע או היה עליו לדעת על כך."
(ב) על שאלת תוקפם והיקפם של ייפוי-כוח מתמשך לפי פרק שני1 או של הנחיות מקדימות למיופה כוח לפי הפרק האמור, יחול דין מקום מושבו של הממנה ביום עריכת ייפוי-הכוח המתמשך; הוראות אלה לא יחולו לעניין שינוי, הגבלה, ביטול או פקיעה של ייפוי-כוח מתמשך."
הערה: תיקון מס' 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.
בהצעת חוק הממשלה {890, ג' בחשוון התשע"ה, 27.10.14} נאמר:
"אשר לכללי ברירת הדין, סעיף 77 לחוק קובע כי ככלל ״על ענייני חוק זה יחול דין מקום מושבו של הקטין, פסול-הדין, או החסוי״. אמנת האג בדבר הגנה בינלאומית על מבוגרים, המוזכרת לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר, נועדה לקבוע כללי משפט בין-לאומי פרטי אחידים בקשר לבגירים אשר מסיבות של ליקוי או חסר ביכולותיהם, אינם יכולים להגן על האינטרסים האישיים או הרכושיים שלהם. בין השאר מתייחסת האמנה לשאלה כיצד על מדינה להתייחס לייפוי-כוח מתמשך שניתן במדינה אחרת, והיא קובעת כללי ברירת דין שיחולו ביחס אליו. מדינת ישראל שוקלת את הצטרפותה לאמנה חשובה זו ומוצע לאמץ את הכללים שנקבעו בה לאור העובדה שייפוי-כוח מתמשך אינו מהווה החלטה שיפוטית, הרי שאין צורך בהליך שיפוטי של הכרה או אכיפה שיפוטית בישראל ויחול על ייפוי-הכוח דין מקום מושבו של הממנה בעת עריכת ייפוי-הכוח המתמשך, אלא-אם-כן בחר הממנה בדין אחר שיחול, בהתאם לאפשרויות המנויות בסעיף המוצע.
בהתאם לכך, יוכל למשל אדם שניתן לו ייפוי-כוח מתמשך במדינה זרה לחתום בישראל על הסכם או על הסכמה לטיפול רפואי בשם הממנה."
ב- ת"א (שלום יר') 12390/06 {פרוהמן משה נ' גולדשמידט שמואל, תק-של 2008(3), 25260 (2008)} קבע כב' השופט ראובן שמיע כי לפני בית-משפט זה הוצג צו אפוטרופסות שהוצא כדין. באין ראיה אחרת, על-פי כללי וחוקי מדינת ניו ג'רסי וככזה מחייב הוא את התובע ומחייב אף את בית-משפט זה לפעול על פיו.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
